(ירושלים) – ארגון Human Rights Watch אמר היום כי כוחות ישראליים מפרסמים תצלומים וסרטוני וידיאו משפילים של פלסטינים עצורים, לרבות ילדים – סוג של יחס בלתי-אנושי ופגיעה אנושה בכבודם האישי העולה כדי פשע מלחמה.
במקרים רבים, עצורים הופשטו מבגדיהם, לפעמים לחלוטין, ואז צולמו בסטילס או בווידיאו, והתמונות פורסמו בידי חיילים, כלי תקשורת ופעילים. עירום כפוי ומצולם ושיתוף תמונות בעלות נופך מיני ברשתות החברתיות הם סוג של אלימות מינית וגם פשע מלחמה.
לדברי בלקיס ג'ראח, מנהלת בפועל של חטיבת המזרח התיכון בארגון Human Rights Watch: "הרשויות הישראליות העלימו עין במשך חודשים מפרסום תמונות וסרטוני עירום ועירום חלקי של פלסטינים המוחזקים במשמורתן באופן השולל את צלם האנוש שלהם, בידי המשרתים בצבא הישראלי [...] בעלי תפקידים בכירים ומפקדים בצבא עלולים לשאת באחריות פלילית, אם הורו על ביצוע פשעים אלו או כשלו במניעתם או בענישה בגינם, לרבות בבית הדין הפלילי הבינלאומי".
בעלי תפקידים בצבא הישראלי גינו בפומבי כמה מאנשיו בשל פרסום תמונותיהם של העצורים. עם זאת, הממשלה לא גינתה בפומבי את היחס לעצירים פלסטינים המשתקף בתצלומים, ככל שעלה בידי ארגון Human Rights Watch לברר. הרשות המשפטית לא הודיעה על אף כתב אישום שהוגש בגין פשעים אלה. ארגון Human Rights Watch פנה בכתב ב-15 ביולי למשרד הדיפלומטיה הציבורית של הצבא הישראלי, אך לא זכה למענה.
על פי דיווחים, מאז חודש אוקטובר החזיקו כוחות ישראליים במעצר אלפי פלסטינים מרצועת עזה בבסיס הצבאי שדה תימן שבדרום ישראל. דווח כי העצורים היו נתונים להתעללות ולעינויים וכי לפחות 36 מהם מתו כאשר היו במשמורת. לפי ה"טיימס אוף ישראל" נכון לחודש יולי, מוחזקים בשדה תימן124 פלסטינים, אף שהיועצת המשפטית לממשלה של ישראל דרשה מראש הממשלה בנימין נתניהו לפנות עצורים מהמתקן עקב הדיווחים על התעללות ומוות במשמורת.
ארגון Human Rights Watch ניתח 37 מהפוסטים שנראים בהם עצורים פלסטינים, בעיקר גברים ונערים בעזה ובגדה המערבית, אזוקים, מכוסי עיניים ופצועים, לעיתים קרובות לאחר שהופשטו עד תחתוניהם ובמקרים מסוימים גם עירומים לחלוטין. מקצת הפוסטים כללו כיתובים משפילים ומבזים שהוספו על ידי חיילים או עיתונאים ישראלים. פלטפורמות כמו טיקטוק ויוטיוב הסירו מקצת הפוסטים הללו.
חייל ישראלי אחד, שעל פי המדיה החברתית שלו הוא אזרח אמריקאי, פרסם בין 25 באוקטובר ל-28 בדצמבר לפחות שבעה תצלומים וסרטונים של גברים פלסטינים שנעצרו בידי יחידתו בגדה המערבית. העצורים בתמונות לבושים, אזוקים ורבים מהם מכוסי עיניים. על מקצתם הונחו דגלי ישראל.
בשני סרטונים, שפורסמו ב-28 וב-29 באוקטובר, החייל הניח כ"ברכה" שטרות של דולרים אמריקאיים על ברכיהם של שני גברים כורעים כשהם אזוקים ומכוסי עיניים, כשהוא לועג להם ומורה להם לחזור על משפטים בעברית. החייל פרסם גם כיתובים משפילים שנלוו לחלק מהתצלומים, כמו "מטרילים את חמאס".
במקרה אחר, חייל ישראלי ברצועת עזה פרסם בפייסבוק ב-8 בדצמבר תמונה של טור של לפחות 22 פלסטינים עצורים, נראה שלפחות שניים מהם ילדים, כולם עירומים פרט לתחתוניהם וחלקם מכוסי עיניים, בלוויית הכיתוב: " כחלק מהמשימה שלנו שמרנו על מחבלי חמאס עצורים. נסתפק בתמונה הזו, יש תמונות לא לפרסום... [...]".
בתמונה נוספת שפרסם באינסטגרם חייל ישראלי, שעל פי דיווחים בתקשורת הוא אזרח אמריקאי, הוא עצמו, ככל הנראה, עומד מול לפחות שישה גברים כורעים על הקרקע כשגבם למצלמה ולגופם תחתונים בלבד. הגברים אזוקים, מכוסי עיניים ובזרועות מורמות מעל ראשיהם. כיתוב התמונה שנמחקה מאז היה: "אמא אני חושב ששחררתי את פלסטין" [כך במקור].
משני תחקירים נפרדים של רשת ה-BBC על התנהלות חיילים ישראלים בחודש פברואר ברצועת עזה ובחודש מאי בגדה המערבית עולה כי חיילים ישראלים העלו לפלטפורמות המדיה החברתית עשרות תמונות וסרטונים שנועדו להשפיל פלסטינים, לרבות תמונות של עצורים שהופשטו ונותרו בתחתונים ואחרים שנעטפו בדגלי ישראל.
הצבא הישראלי אמר ל-BBC כי הוא הפסיק את שירותו של חייל מילואים אחד וכי התנהלות זו אינה מייצגת את ערכיו. בתגובה לתחקיר אחר של ה-BBC, הצבא הישראלי מסר כי הנחה את החיילים "להימנע מפרסום תצלומים של פעילויות מבצעיות ברשתות המדיה החברתית", ואף שלא גינה מעשים ספציפיים כלשהם, הצהיר כי חיילים "נענשו ואף הושעו משירות מילואים" במקרים של "התנהגות בלתי-ראויה". דובר צה"ל דניאל הגרי והיועץ לביטחון לאומיצחי הנגבי אמרו בנפרד בחודש דצמבר כי יש להפשיט את הנכנעים ואת המעוכבים לחיפוש מכיוון שהם עלולים לשאת חומר נפץ או נשק, אך יש להחזיר להם את בגדיהם ואין להפיץ את התמונות שצולמו. לדברי הגרי, מדובר ב"תיעודים חריגים", וצעדים פיקודיים ומשמעתיים יינקטו בכל מקרה שאינו עולה בקנה אחד עם ערכי הצבא הישראלי. הנגבי אמר שהתמונות "לא שירתו שום מטרה". הצבא הישראלי לא מסר פרטים נוספים לגבי מיצוי הדין עם החיילים.
לפי דו"ח שהגישה בחודש מאי 2024, ועדת החקירה הבינלאומית העצמאית של האו"ם בנושא השטח הפלסטיני הכבוש, לרבות מזרח ירושלים וישראל, הגיעה למסקנה, לנוכח תדירות מעשי התעללות אלה בגברים ובנערים פלסטינים במשמורת ישראל, התיעוד בסטילס ובווידיאו והעובדה שהם התרחשו בכמה וכמה מקומות, כי הרשויות הישראליות הורו על ההפשטה הפומבית, על העירום הכפוי ועל "פעולות רדיפה ספציפיות" הקשורות לכך או העלימו מהם עין.
אלימות מינית נגד עצורים ו"ופגיעות אנושות בכבודם האישי" הן הפרות חמורות של המשפט ההומניטרי הבינלאומי – דיני המלחמה –החלים על כל הצדדים למעשי האיבה בישראל ובפלסטין.
ב-7 באוקטובר, ארגונים פלסטיניים חמושים בהובלת חמאס תקפו את דרום ישראל, הרגו 815 אזרחים, לפי סוכנות הידיעות הצרפתית (AFP), ותפסו 251 בני ערובה, מעשים העולים כדי פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות. מאז, כוחות ישראליים תקפו שלא כדין בנייני מגורים, מתקנים רפואיים ועובדי סיוע והחריבו במידה רבה את התשתיות האזרחיות ברצועת עזה, לרבות מתקני המים ותחנת החשמל. ישראל משתמשת בהרעבה כשיטת לחימה ברצועת עזה, שכ-90 אחוז מתושביה נעקרו מבתיהם, ורבים מהם נעקרו שוב ושוב.
משרד הבריאות של עזה דיווח על למעלה מ-38,000 הרוגים ו-88,000 פצועים. הפרות אלה של המשפט הבינלאומי מבוצעות על רקע הפשעים המתמשכים נגד האנושות של אפרטהייד ורדיפה של ישראל נגד הפלסטינים.
סעיף 3 המשותף לאמנות ג'נבה קובע כי כל המוחזק במשמורת של צד לסכסוך "יזכה תמיד ליחס אנושי". מעשים אסורים כוללים "פגיעה אנושה בכבוד האישי, בייחוד יחס משפיל ומבזה". הפרות של סעיף 3 הן פשעי מלחמה.
בהסברים ל"רכיבי הפשעים" המופיעים באמנת רומא של בית הדין הפלילי הבינלאומי (ICC), הגדיר בית הדין "פגיעה אנושה בכבוד האישי" כמעשים ש"העבריין השפיל, ביזה או פגע בדרך אחרת בכבודו של אדם אחד או יותר [ו]חומרת הביזוי, ההשפלה או הפגיעה האחרת הייתה כזו המוכרת בדרך כלל כפגיעה אנושה בכבוד האישי".
ב-20 במאי הודיע כרים קאן, התובע של בית הדין הפלילי הבינלאומי, כי הוא מבקש להוציא צווי מעצר לשני בכירים ישראלים ולשלושה מראשי חמאס. קאן אישר כי משרדו חוקר מאז חודש מארס 2021 מעשי זוועה שבוצעו לכאורה ברצועת עזה ובגדה המערבית, לרבות מזרח ירושלים, מאז 2014, וכי הסמכות השיפוטית של משרדו חלה על פשעים המבוצעים במהלך מעשי האיבה הנוכחיים בין ישראל לארגונים פלסטיניים חמושים וכוללת התנהלות לא חוקית של כל הצדדים.
לדברי ג'ראח, "המשפט הבינלאומי מכיר בכבוד האנושי הטבוע בכל מי שנקלע לסכסוך מכל צד שהוא [...] לקורבנות יש זכות לצדק ולמתן דין וחשבון, ועל כל ראיה לאלימות מינית להיחקר בדחיפות, ביסודיות ובאורח אמין אגב מתן עדיפות לצרכיהם, לרווחתם של השורדים ולרצונותיהם".
