עדכון: ב-19 ביולי הודיע שר החוץ הבריטי דיוויד לאמי לבית הנבחרים, "אני מאשר בפני הבית שאנחנו מבטלים את השעיית המימון לאונר"א. בריטניה תעביר מימון חדש בסך 21 מיליון ליש"ט". לאמי הוסיף כי "נחה דעתנו כי אונר"א מוודאת שהיא עומדת בסטנדרטים הגבוהים ביותר של ניטרליות וכי היא מחדדת את הנהלים, לרבות נוהלי בדיקת העובדים שלה ופעולותיהם". עם חידוש המימון הבריטי לאונר"א, ממשלת ארה"ב נותרה האחרונה שממשיכה להשעות כספי סיוע.
(ניו יורק) – ארגון Human Rights Watch אמר היום שממשלות ארה"ב ובריטניה טרם חידשו את המימון החיוני שלהן לסוכנות הסעד והתעסוקה של האו"ם (אונר"א). על שתי הממשלות לחדש לאלתר את תמיכתן בסוכנות, שהיא ארגון הסיוע הגדול ביותר ברצועת עזה.
ב-12 ביולי 2024 אישרו ארה"ב ובריטניה סדרה של התחייבויות משותפות לצד 116 ממשלות נוספות שהכירו "במשבר הפיננסי החמור ביותר" של אונר"א וש"ערות לסיכונים הביטחוניים, הפוליטיים וההומניטריים שעשויים להיגרם בשל הפסקה או השעיה של עבודתה החיונית". אולם אף לא אחת משתי המדינות שינתה את החלטתה מחודש ינואר להפסיק את הסיוע.
"למרבה הבושה, רק ארה"ב ובריטניה ממשיכות לעמוד מנגד, לאחר שרוב המדינות התורמות חידשו את תמיכתן באונר"א", לדברי אקשאיה קומאר, מנהלת סִנגור משברים בארגון Human Rights Watch. "מלכתחילה הייתה הפסקת הסיוע בלתי-מידתית יחסית להאשמות נגד אונר"א. פלסטינים ברצועת עזה סובלים מחוסר ביטחון תזונתי קטסטרופלי, ממחסור חמור בציוד רפואי ומעקירה חוזרת ונשנית, ואין תחליף לרשתות של אונר"א, לניסיון שלה וליכולתה לספק סיוע".
הפסקת התמיכה מצד מדינות תורמות התבססה על טענות של רשויות ישראליות כי 19 עובדים מתוך צוות של 30,000 בארגון השתתפו במתקפה על ישראל ב-7 באוקטובר, אשר ארגון Human Rights Watch קבע שכללה פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות. בדיקה עצמאית שפורסמה ב-20 באפריל ועדכון שהתפרסם מחקירות שעדיין נמשכות של החוקרים הפנימיים של האו"ם עצמו, העלו שניהם שלא נמצאו ראיות ולא התקבלו ראיות מרשויות ישראליות, שתמכו בטענות המרכזיות.
תשעים אחוז מתושבי רצועת עזה נעקרו או נאלצו לברוח מבתיהם, רבים מהם שוב ושוב, ולפי התחזית צפויים 96 אחוזים מהתושבים לסבול משיעורי חוסר ביטחון תזונתי משבריים ואף חמורים יותר עד חודש ספטמבר.
על פי משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים, נשים הרות ברצועת עזה מתקשות יותר ויותר לקבל טיפול מציל חיים שהן זקוקות לו, ולידות חירום מתרחשות לעיתים באוהלים ללא תמיכה רפואית. טיפול חירום מיילדותי כולל וטיפול ביילודים זמין ב-11 מתקנים בלבד, וגם בהם מחסור חמור בדלק פוגע בתפקוד של אינקובטורים ושל ציוד אחר.
בהצהרה מ-14 ביולי, תיאר בכיר באונר"א את התנאים בבית החולים "נאסר", ששם "חולים רבים טופלו על הרצפה ללא חומרי חיטוי [...] לא היו מספיק מיטות, ציוד היגייני, סדינים ומדים סניטריים לאנשי צוות רפואי", והוא ראה "פעוטות קטועי שתי גפיים, ילדים משותקים שאינם יכולים לקבל טיפול ואחרים שהופרדו מהוריהם".
הנציב הכללי של אונר"א פיליפ לזריני אמר בכנס תומכים באו"ם כי אונר"א עדיין מתמודדת עם משבר פיננסי וכי "יכולתה של הסוכנות להמשיך לפעול מעבר לחודש ספטמבר תלויה בהעברת המימון המתוכנן ובהוספת תרומות חדשות לתקציב הליבה ממדינות חברות". אונר"א מסתמכת בעיקר על תרומות מכמה מדינות למימון פעילותה בסוריה, בלבנון, בירדן, ברצועת עזה ובגדה המערבית, כולל ירושלים המזרחית. התרומות של ממשלות לאונר"א הן תרומות רשות ונתונות לשיקול דעתן.
בחודש ינואר פיטרה אונר"א לאלתר עשרה מאנשי הצוות שהיו מעורבים לכאורה במתקפה ב-7 באוקטובר. שניים נוספים כבר מתו בשעה שהטענות התפרסמו. החוקר הפנימי של האו"ם – משרד שירותי הביקורת הפנימיים – פתח בחקירה של כל 12 אנשי צוות אונר"א המעורבים לכאורה והוסיף שבעה נוספים לאחר מכן, אבל הִשעה את החקירה מאוחר יותר בארבעה מקרים בשל סף ראיות נמוך וסגר תיק אחד מפני שישראל לא סיפקה כל ראיות מסייעות. החקירות של מקרים אחרים נמשכות.
במקביל, מזכ"ל האו"ם מינה פאנל עצמאי בראשות שרת החוץ לשעבר של צרפת, קתרין קולונה, כדי להעריך את הניטרליות של אונר"א. בחודש אפריל פרסם הפאנל 50 המלצות בדו"ח שכתב, ובעקבות זאת הקימה אונר"א צוות משימה פנימי כדי לפקח על יישום ההמלצות.
במענה לטענות של ישראל מחודש ינואר, הודיעה אונר"א כי 16 מדינות השעו את התרומות לסוכנות, ואחרות רמזו שיקבעו תנאים להמשך המימון. הרוב הגדול, כולל אוסטרליה, אוסטריה, קנדה, אסטוניה, פינלנד, גרמניה, איסלנד, איטליה, יפן, לטבייה, ליטא, רומניה ושבדיה, חידשו מאז את התשלום.
מדינות תורמות אחרות, כולל צרפת, דנמרק, שוויץ, ניו זילנד והאיחוד האירופי, מעולם לא השעו את התרומות, אלא הזרימו כבר כעת סכומים שיועדו להעביר לאונר"א רק מאוחר יותר, אגב שמירה על רזרבה כלשהי בכפוף לתנאים מסוימים. הולנד כבר העבירה את התרומה השנתית שלה לאונר"א לפני הטענות שהופנו אליה בחודש ינואר, אבל הודיעה שתעצור מימון נוסף. בחודש יוני ייעדה הולנד מימון נוסף והצביעה על נכונותה להעביר אותו בתנאי שאונר"א תיישם את המלצות הפאנל העצמאי.
בתחילת חודש מארס סיפקה אונר"א לאיחוד האירופי "אישור בכתב" כי היא "תעמוד בהתחייבויותיה כפי שהוסכם", כולל ביקורת, פיקוח פנימי מוגבר וסינון ובדיקה של אנשי צוות.
ממשלות אחרות, לרבות בלגיה, אירלנד, לוקסמבורג, נורווגיה וסלובניה, מעולם לא עצרו או האטו את המימון וקראו לאחרות להמשיך להזרים מימון, ואילו מדינות אחרות, לרבות עיראק, קטר וספרד, הגבירו את התרומות ככל שהמצב ההומניטרי ברצועת עזה החמיר.
בעבר ארה"ב הייתה התורמת הגדולה ביותר של אונר"א, כשליש מתקציב הסוכנות בשנת 2023. לאחר שממשל ביידן הודיע בסוף חודש ינואר על עצירת התשלומים, העביר הקונגרס חוק שאוסר על כל מימון נוסף לאונר"א לפחות עד חודש מארס 2025. בכירים בממשל ביידן אמרו לארגון Human Rights Watch שהסיטו מימון שנועד לאונר"א לסוכנויות סיוע אחרות הפועלות ברצועת עזה.
ממשלת הלייבור, שזה עתה נבחרה בבריטניה, טרם הודיעה על שינוי מדיניות, ולכן מדיניות השעיית הסיוע לאונר"א של הממשלה הקודמת נותרה בעינה. כשהיו באופוזיציה, מתחו דייוויד לאמי, כיום שר החוץ, וחברי מפלגת לייבור בכירים אחרים ביקורת פומבית על ממשלת השמרנים בשל החלטתה לקצץ את הסיוע לאונר"א בחודש ינואר והפצירו בה לחדש את המימון. לאמי ציין ב-15 ביולי שימסור הודעה לפרלמנט "בימים הקרובים" בעניין אונר"א.
לזריני אמר שהסוכנות הייתה נתונה גם למסע הכפשה ציבורי ומשפטי וכן לתקיפות פיזיות מצד רשויות ישראליות. ב-31 בינואר אמר ראש הממשלה בנימין נתניהו למשלחת שגרירי או"ם כי " אונר"א הגיעה לסוף דרכה", בשעה ששר החוץ ישראל כץ הבהיר את כוונתו כי "אונר"א לא תהיה חלק מהיום שאחרי". בחודש פברואר חסם שר האוצר בצלאל סמוטריץ' את מסירתו של משלוח קמח במימון אמריקאי לאונר"א, ובמקום זאת כפה את מסירתו דרך תוכנית המזון העולמית.
רשויות ישראליות פועלות גם לבטל את הפטורים ממס שאונר"א מקבלת וגם לסגור את משרדי אונר"א הממוקמים על אדמות מדינה, להגביל את תוקף האשרות של הצוות הבינלאומי של אונר"א ולסרב להנפיק אשרות לחברי צוות הארגון.
ארגון Human Rights Watch תיעד שתי תקיפות שפגעו בעובדי סיוע של אונר"א, אף שהעבירו מראש את מיקומם המדויק על פי קואורדינטות GPS לישראל, כדי שתגן עליהם לכאורה מפגיעה: אחת על בית הארחה בחודש דצמבר 2023 והשנייה על שיירה בחודש פברואר 2024.
"המשך עיכוב המימון מצד ארה"ב ובריטניה מחריף את השפעות מסע ההכפשה של ממשלת ישראל נגד אונר"א ונגד מי שתלוי בסוכנות", אמרה קומאר. "ממשלות אלה אומרות שהן דואגות לרעבים ברצועת עזה, אבל הן מרעיבות את הסוכנות שלה היכולת המיטבית להאכיל אותם".
